התחברות לחשבון אישי

להגשת מועמדות עליך להתחבר לאתר

פעם ראשונה? הרשם עכשיו

מאמרים

האם התחושה שמשעמם לפעוט מוצדקת?

משעמם לתינוק

לאחר שהבאנו ילד לעולם, אנחנו לעיתים רבות מרגישים שמשעמם לו. אנו מרגישים שאנחנו צריכים למלא את זמנו בפעילויות מגוונות. האם התחושה הזו אכן מוצדקת?

בעידן של היום החיים הפכו להיות "תובעניים" וגם "טובעניים" תרתי משמע! החיים תובעים מאיתנו יותר מדי. יותר מדי עבודה, הצלחה, תחרותיות, לחץ, רצון להספיק הכל. ישנה הרגשה שהחיים האלה גורמים לנו לטבוע עמוק. אנחנו הופכים להיות מפרנסים, מטפלים, מנקים, מבשלים, נהגי הסעות, ליצנים, שחקנים, קניינים ומה לא? בעצם הכל.
אנחנו מרגישים שאנו נמצאים בתוך מערבולת או בתוך רכבת הרים שלא מסתיימת. כל יום יש לנו תקווה, אולי אצליח היום לנוח קצת, אולי אצליח לשבת בשקט לקרוא ספר, אולי ואולי. היום המיוחל הזה אינו מגיע. הוא כנראה גם לא יגיע, אם נבחר להמשיך כך לחיות את חיינו.

המרוץ לגידול הילדים

אנחנו מביאים לעולם תינוק ואז מתחיל מרוץ, הכל כמובן צריך להיות מושלם. אירוע ברית/ה, רצים וקונים ציוד לתינוק באלפי שקלים - מה שצריך וגם מה שלא צריך. מגהצים את הויזה, לא מרגישים - הכל בתשלומים.
הילד קצת גדל, מתחילים לחשוב איך אני אעשה הכל שהילד שלי יהיה: הכי גאון, הכי מוצלח, הכי חתיך, הכי יפה. הילד בכלל לא בעניינים! הוא לא מבין בכלל מה מתבשל בראש של אמא שלו ובראש של האמא שלו מתבשלות תכניות לגביו מכאן ועד להודעה חדשה.

האם צריך את כל התוכניות הללו?

האם עצרנו לרגע לשאול את עצמינו, בעצם מה תינוק קטן צריך? האם הוא זקוק לכל מחול השדים הזה? האם הוא זקוק לכל הגירויים האלו? לכל ההצפה הזאת? האם יש צורך בחוג עיסוי תינוקות, חוג מוסיקה, חוג בייבי יוגה, משחקיות, צעצועים יקרים, בגדים יקרים ועוד הרשימה ארוכה.
אנחנו מנסים לאורך כל הדרך, לעניין את הילד, לשעשע אותו, שחלילה לא יישאר רגע דל ללא תעסוקה, ללא תכנית. אנו לא נותנים לו צ'אנס לחשוב לבד עם עצמו, לנסות ליזום לבד, כדי שחס וחלילה לא "ישתעמם" לרגע.

בעיית השעמום היא של ההורים

לילדים לא משעמם! בעיית השעמום היא שלנו. אנחנו משליכים את הבעיה על הילדים שלנו ודוחפים להם כל היום פעילויות ללא הפסקה. כשהילדים מתרגלים שהם לא צריכים להתאמץ להעסיק את עצמם באופן טבעי הם מאבדים את הכישרון הזה ומפתחים תלות לקבל הכל מוכן ומזומן. הילדים מאבדים מהר מאוד עניין ועם הזמן קשה לאתגר אותם.

אז מה הילדים שלנו מעדיפים לעשות

החשיבה של רובנו ההורים מוטעית. ילדים לא זקוקים לכך שנמצא עבורם פתרונות פעילות ובידור. ילדים זקוקים לדוגמה טובה מההורים. ילדים זקוקים לחום ואהבה, למגע, להקשבה, לעידוד, לסביבה חינוכית בטיחותית בה יוכלו להתנסות, לבדוק ולחקור ולגלות דברים בעצמם.
הם יעדיפו לשחק בחצר עם גרוטאות, אבנים, וצמחים. הם בודקים, חוקרים, אוספים, זורקים, בונים ועושים כל מיני פעולות של ניסוי וטעייה הגורמות להם ללמידה, להנאה ולסיפוק רב. הילדים יעדיפו לשחק בכלי המטבח מאשר בצעצועים יקרים. הם יעדיפו להיות בטבע, בים, בחול, בחורשה, בפארק, יותר מאשר לבקר כל יום במשחקייה, בקניון, או בפעילות מובנית.
כל מה שאנו צריכים זה להשגיח כדי שלא יכניסו דברים מלוכלכים לפה וכמובן לדאוג כל הזמן לנקיון הידיים.

עוד כמה סיבות להקטין את כמות הגירויים

בגיל הרך לפחות עד גיל שנתיים השהות עם האם היא בחשיבות עליונה. החשיבה של "אסור שישעמם לילד" היא חשיבה מוטעית מיסודה ואף עלולה לגרום לנזק. כאשר מגדלים תינוק בדעה הזאת ,אנו מונעים ממנו את ההזדמנות לפתח את החשיבה ואת היצירתיות בכוחות עצמו בסביבה הטבעית. אנו מכוונים אותו למקומות מובנים, עם עומס פעילויות ויותר מדי גירויים. הדבר דומה לכך שאם יותר מדי דמויות מטפלות בילד ושמשפיעות עליו, כל אחת הדעה והגישה שלה – הילד יקבל מסרים שונים. מסרים שונים מבלבלים את הילד!
כך גם הצפה של פעילות וגירויים מבלבלים את הילד. כשהילד מוצף במידע, בדמויות רבות, פעילויות רבות, יותר מדי משחקים, יותר מדי אטרקציות, אין ביכולתו לעכל. הדבר עלול לגרום לנזק בפעילות המוח, וגם לתסכול, חוסר ויסות חושי ואף בעיות קשב וריכוז.
כותבת המאמר היא שרה מלכה, יועצת התפתחותית וחינוכית לגיל הרך, בעלת 30 שנים של ניסיון בעבודה עם הגיל הרך, ומנהלת קבוצת הפייסבוק ניצנים בחינוך.
המאמר הינו מאמר דעה, הוא אינו מהווה המלצה והשימוש בו הינו עפ"י שיקול דעת הקורא בלבד.

 

שלח לחבר

מלאו את הפרטים הבאים: